איך קוראים דוח התאמות

דוח התאמות אינו פסק דין. הוא מפה של המקומות שבהם הטקסט שלכם פוגש טקסטים אחרים, והמספר שבראשו הוא רק נקודת ההתחלה של הקריאה.

המספר הראשי

בדוח של OpenPlag המספר הראשי הוא חפיפה מילולית: החלק מהמילים שלכם שמופיע, באותו סדר, גם באחד המקורות. הוא מתחלק לקטעים זהים ולקטעים עם שינויים, שבהם הוחלפו או הוזזו כמה מילים. המכנה מראה אילו מילים נספרו. כברירת מחדל אלה המילים שלפני רשימת המקורות.

מה לא נספר

חלק מההתאמות צפויות, ולכן הן לא נכנסות לציון:

• קטעים שבתוך מירכאות.
• רשימת המקורות עצמה.
• מועמדי פרפרזה / תרגום: קטעים שנראה שהם אומרים את אותו דבר במילים אחרות או בשפה אחרת. הם מסומנים כדי שאדם יבדוק אותם, אבל הם אף פעם לא מעלים את הציון, כי ניחוש של מודל אינו הוכחה.

למה 30% יכול להיות תקין ו־4% יכול להיות בעיה

פרק שיטות שנשען על פרוטוקולים מקובלים, ציטוט ארוך של חוק, או גרסה מוקדמת של אותו מאמר בשרת טרום־פרסום, יכולים להעלות את הציון בלי שום בעיה. הדוח מסמן מקרים כאלה, למשל מקור שנראה כמו אותו מסמך, או מקור שפורסם אחרי המאמר שלכם.

מנגד, פסקה אחת של 200 מילים שהועתקה בלי הפניה היא בעיה אמיתית, גם אם היא רק 4% ממאמר ארוך. לכן הדוח מציג את הציון לכל מקור ולכל קטע, ולא רק את הסך הכולל.

הסתכלו על ההפניות, לא רק על ההתאמות

לכל קטע משותף הדוח בודק אם יש הפניה בסמוך, ואם מחבר המקור מופיע ברשימת המקורות שלכם. עם הפניה ליד הקטע הוא בדרך כלל תקין. ללא הפניה הוא המקום להתחיל לקרוא. במירכאות, בלי הפניה מעיד בדרך כלל על הפניה שנשכחה.

מדד הכתיבה הוא שאלה נפרדת

מדד הכתיבה (הניסיוני) מעריך כמה מהניסוח נראה כאילו הואצל לכלי. זו הסתברות, לא ראיה. בבדיקות שלנו הוא צדק בערך בשלושה מכל ארבעה מקרים, במדידה על טקסטים בעברית ובאנגלית. הוא אף פעם לא משפיע על ציון ההתאמה.

סדר מעשי

1. פתחו את רשימת המקורות והסתכלו על הראשון. האם זו גרסה מוקדמת שלכם?
2. קראו את הקטעים שמסומנים ללא הפניה.
3. רק אחר כך הסתכלו על הסך הכולל.