תקופת הרצה: כל הבדיקות בחינם
OpenPlag Labs
איור בסגנון גלאם: צללית של דמות מול שמי לילה מלאי כוכבים, מסמך עם קטעים מסומנים, גיטרה, ספרים, כדור דיסקו ומכונת כתיבה

סטארמן והמספריים

לפני שמתחילים, שימו ברקע את השיר האהוב עליכם של דייוויד בואי. אם קשה לכם לבחור, "סטארמן" הוא התחלה מצוינת. הפוסט של השבוע נכתב בשבילו.

בשנות השבעים בואי כתב חלק משיריו עם מספריים. הוא חתך משפטים מעיתונים ומיומנים, ערבב את הרצועות וחיפש בצירופים החדשים משהו שלא היה עולה בדעתו לבד. הוא לא המציא את השיטה. הוא למד אותה מויליאם בורוז.

וגם בורוז לא המציא אותה. באוקטובר 1959, במלון עלוב בפריז שזכה אחר כך לכינוי "מלון הביט", הצייר בריון גייסין חתך בסכין דרך ערימת עיתונים ששימשה לו כמשטח עבודה. כשהסתכל על הרצועות החתוכות הוא גילה בהן משפטים חדשים. בורוז היה כל כך נרגש, שכשכתב על השיטה הוא קרא למאמר שלו "שיטת החיתוך של בריון גייסין". כל חייו המשיך להסביר לאנשים שהרעיון לא שלו. ואם רוצים לדייק עוד יותר, גם לגייסין היה קודם: בשנות העשרים הציע המשורר טריסטן צארה לכתוב שיר על ידי שליפת מילים מכובע.

כלומר, טכניקה שכל כולה מקריות זכתה לשרשרת ייחוס מסודרת להפליא. כל מי שהשתמש בה ידע מאיפה היא באה, ואמר את זה.

ב־1995 בואי לקח את זה צעד קדימה. יחד עם המתכנת טאי רוברטס הוא בנה תוכנה בשם "ורבסייזר", שעושה את מה שעשו המספריים: מקבלת משפטים, חותכת אותם ומרכיבה מהם צירופים חדשים. הוא כתב בעזרתה את המילים לאלבום "אאוטסייד". וכשהציג אותה מול מצלמה, הוא הקפיד לציין שפיתח אותה עם חבר.

אף אחד לא טען שהתוכנה כתבה את השירים. היא הציעה צירופים, ובואי בחר. הוא זרק את רוב מה שהיא הציעה, שמר מעט, ועיבד את מה ששמר. האחריות על כל שורה שיצאה לעולם הייתה שלו.

היום כל חוקר יושב מול ורבסייזר משוכלל הרבה יותר. בינה מלאכותית מציעה חיבורים, ניסוחים, ולפעמים גם רעיון אמיתי שלא היה עולה בדעתנו. ואז עולות השאלות: האם מותר להשתמש בזה? האם צריך לצטט? והאם זה בכלל אפשרי?

מותר? כן. כלי אינו מחבר, וגם לא מקור סמכות. אי אפשר לכתוב "כך אמרה המכונה" ולהמשיך הלאה. אבל כשכלי עזר לנו להגיע לרעיון, הגינות בסיסית מחייבת לומר את זה, בדיוק כמו שבורוז אמר את שמו של גייסין.

אפשרי? חלקית. מדריכי הסגנון כבר יודעים לצטט את הכלי או את השיחה. מה שחסר הוא דרך לצטט את מה שבאמת חשוב: ממצא. רעיון שעלה בעבודה עם מכונה, והחוקר בדק ואימת אותו.

לכן פרסמנו לדיון הצעה בשם "ציטוט פרט־טיפוס". השם שאול מהזואולוגיה: מין חדש מקבל שם רק כשפרט אחד ממנו מופקד באוסף, עם מספר קטלוגי, כדי שכל אחד יוכל לבוא ולבדוק. באותו אופן, ממצא שהגיע בעזרת בינה מלאכותית מסומן בטקסט, נרשם ברשימה נפרדת, ומקושר לטבלה של המקורות שמאמתים אותו. ממצא בלי אימות נחשב הפניה חסרה.

בשיר אחר של בואי, אסטרונאוט מאבד קשר עם בקרת הקרקע ונסחף לחלל. זה בדיוק מה שקורה לרעיון שלא נבדק. הוא אולי נוצץ, אבל אין לו לאן לחזור. טבלת האימות היא בקרת הקרקע שלנו.

ההצעה הזו היא עדיין טיוטה, והיא תהיה טובה רק כמו הדיון סביבה. כמעט חמש מאות איש כבר קראו אותה, וחלקם כבר ניסו אותה על העבודה שלהם. אם יש לכם שאלה, התנגדות, או מקרה שהשיטה לא יודעת לטפל בו, אנחנו רוצים לשמוע. הצטרפו לדיון באקדמיה. ומי שרוצה להתחיל מהבסיס, ימצא אצלנו מדריך לשיטות הציטוט הנפוצות.

רוצים לראות את זה על מאמר שלכם? הריצו בדיקה. חינם בתקופת ההרצה.

הרשמה מדריכים

הבלוג במייל

פוסט חדש פעם בשבוע, ישר לתיבת הדואר. בלי ספאם, ואפשר להסיר בלחיצה אחת.

נשלח אליך מייל אישור. הכתובת משמשת רק לשליחת הבלוג. מדיניות הפרטיות

עוד מהבלוג