איך מצהירים על שימוש בבינה מלאכותית במאמר מחקרי

השימוש בבינה מלאכותית במחקר אינו הבעיה. ההסתרה היא הבעיה. יותר ויותר הוצאות לאור מבקשות מהכותבים לפרט איך השתמשו בכלים כאלה, והצהרה ברורה מגינה עליכם יותר משתיקה.

העיקרון

הכותב אחראי לכל טענה בעבודה, וכלי בינה מלאכותית אינו יכול להיות אחראי. הצהרת השימוש הופכת את זה לגלוי: היא אומרת לקורא איפה כלי עזר, ומאשרת שבדקתם את מה שהוא הפיק.

מה כוללת הצהרה טובה

• הכלי: שמו וגרסתו, ומתי השתמשתם בו.
• המשימה: מה הוא עשה. למשל עריכה לשונית, תרגום, סיכום ספרות, כתיבת קוד, טיוטה ראשונה של פרק.
• הגבולות: מה הוא לא עשה. למשל, הוא לא הפיק נתונים, תוצאות או מסקנות.
• הבדיקה: שעברתם על כל מה שהוא הפיק ואימתתם אותו.
• האחריות: שאתם נושאים באחריות מלאה לתוכן.

איפה היא נכנסת

קודם כל, לפי ההנחיות של כתב העת. אם אין הנחיות, שימו את ההצהרה בפרק קצר משלה לפני רשימת המקורות, תחת כותרת כמו "שימוש בכלי בינה מלאכותית". אם הכלי היה חלק משיטת המחקר עצמה, תארו אותו גם בפרק השיטות. בודק איות בדרך כלל לא מחייב הצהרה, אבל גם לא מזיק לציין אותו.

תבנית

שימוש בכלי בינה מלאכותית. בהכנת עבודה זו השתמש הכותב ב[שם הכלי וגרסתו] ב[חודש, שנה] לצורך [המשימה, למשל עריכה לשונית של פרקים 2 ו־3, תרגום מקורות מסינית, קוד לניתוח הסטטיסטי]. הכלי לא שימש ל[הפקת נתונים, תוצאות או מסקנות]. הכותב עבר על כל מה שהכלי הפיק, אימת וערך אותו, ונושא באחריות מלאה לתוכן הפרסום.

מה עולה לכם הצהרה מעורפלת

"בהכנת המאמר נעשה שימוש בבינה מלאכותית" לא אומר לקורא כלום, ומעורר חשד. הצהרה מפורטת עושה את ההפך: היא מראה שאתם יודעים בדיוק איפה הכלי היה מעורב, ואיפה לא.

איך OpenPlag קורא אותה

כל דוח של OpenPlag בודק את המאמר גם לפי התקן של OpenPlag Labs לשימוש אתי בבינה מלאכותית במחקר אקדמי, כולל השאלה אם יש בו הצהרת שימוש. אפשר לראות את זה בדוח לדוגמה שלנו, שהוא התקן עצמו, כפי שהשירות בדק אותו.